נשמתו חסרת כל סטיגמה שקיימת.
ורק גופו, אומרים כולם, כל כך שונה
ולא מובן. הם קוראים לו רק
"מחזיק הנשמות".
ושוב הוא נתפס לחברה טובה אחרת.
היא מספרת לו סיפור, ותוך שניה נהית אחרת.
ורק גופה, אומרים כולם, רק הוא נשאר קיים.
את נשמתה לקח
"מחזיק הנשמות"
ושוב הוא שומע שהוא שוב עושה צרות.
הוא מספר אותו סיפור וכבר נהיית מזה כותרת.
והוא מגניב, אומרים כולם, אך שוב הוא לא
בחברתם. כי הוא תמיד לבד,
"מחזיק הנשמות"
ושוב הןא מחפש את הדמעות כדי לבכות.
מרוב יאוש הוא כבר כמעט פורץ בבכי.
והוא אדיש, אומרים כולם, והם צודקים
וזה מובן. כי אין לו רגשות
ל"מחזיק הנשמות"

