שבעה אנשים שכאלה, נלחמו הם אחד בשני.
היה היו פעם, שבעה לוחמים.
במלחמות השקטות לחמו הם, מבלי שאיש שם לב.
היה היו פעם שבעה לוחמים.
אחת הייתה פגועה, כבר שנים על כדורים.
זה התחיל בתמימות. אותה תמימות של ילדים.
היום היא מדממת רגשות בלי להרגיש.
היה היו פעם שבעה לוחמים.
אחת הייתה אוכלת, ואז רצה להקיא.
זה התחיל ממחשבה, על איך להיות הכי יפה.
זה יצא מכלל שליטה. האשפוז, המחלה.
היה היו פעם שבעה לוחמים.
אחד היה אוהב, אך לא יכל הוא להגיד.
זה התחיל רק ממבט, הוא התאהב, ואז נמלט.
הוא ידע שלא יוכל להתאהב בזר מוחלט.
היה היו פעם שבעה לוחמים.
שבעה אנשים שכאלה, נלחמו הם אחד בשני.
היה היו פעם, שבעה לוחמים.
במלחמות השקטות לחמו הם, מבלי שאיש שם לב.
היה היו פעם שבעה לוחמים.
אחת הייתה חושבת, רק מחשבת סיכויים.
זה התחיל ממחשבה, על איך להיות החכמה.
והיא ישבה, והיא למדה. היום כבר אין לה שום חברה.
היה היו פעם שבעה לוחמים.
אחד היה יפה. אך מטומטם הוא להפליא.
הוא ירד עמוק למטה. אל הסמים, הקוקאין.
הוא קיווה שזה יגרום לחיים להיות יפים.
היה היו פעם שבעה לוחמים.
אחת הייתה יפה, אך תוקפנית היא להפליא.
כשאבא שלה מת היא הבטיחה לעצמה.
היא לא תבכה, היא חזקה. היא תעקוץ בחזרה.
היה היו פעם שבעה לוחמים.
שבעה אנשים שכאלה, נלחמו הם אחד בשני.
היה היו פעם, שבעה לוחמים.
במלחמות השקטות לחמו הם, מבלי שאיש שם לב.
היו היה פעם שבעה לוחמים.
היו, היום אינם. רק אחד מהם נותר.
המלחמה של הלוחם ההוא, מתחילה היא רק עכשיו.
סביבו כולם כבר התאבדו, ורק הוא עכשיו נשאר.
;){kind=link}