הוא לא.
אני שומע את אביב גפן באוזניות.
הוא לא.
אני חושב מחשבות. רובן עצובות.
הוא לא.
אני מתכנן את השבוע הקרוב.
הוא לא. אין טעם.
אני חציתי את הכביש בבטחה. ישבתי במכונית, וחזרתי הביתה.
הוא לא.
אני נושם.
הוא לא.
עבדאללה אבו-קטיש נפטר בתאונת דרכים בשישי האחרון.
בן 29 בלבד.
עבדאללה היה חייל שוחר שלום, מעריץ של אביב גפן וכותב בחסד.
אני חושב שאני עומד להצטער לנצח על האדם הנפלא הזה, שלא זכיתי להכיר כמו שהייתי רוצה.
מקטע מהספר "אז התחלתי לכתוב" (בהוצאת אוריון)
דקלום וכתיבה- עבדאללה אבו-קטיש
הם קראו לחוף הזה על שמך
גיטרה ומיתרים יעזבו אחרייך
ולא נשאר אף אחד
רק מכנסי ג'ינס קרועים וזוג כרטיסים ל-שומקום
את חושבת שזה קל?השארת אותי לבד בלילות הכי שקטים
להתמודד עם מילים שממציאות עולמות אחרים
ובמקום שבו חולמים חלומות
הפליילסיט הלילי שלי הוא סיוטים
שאת עוזבת אותנו
את הקהל שקורא לעצמו ה"ילדים בודדים"
ועולה לבדך במדרגות של גן עדן
ומשאירה אותי לבד להתמודד אתי
השמעתי את קולי בקולוסיאום של רומא
בזמנים שרק קולות החרב והמגן נשמעו
דיו מדם תשכתב היסטוריה
לא סיכמנו שאני ואת נכתוב אותה מחדש?
אבל כשלוחשים
ועומדים דקות של דומיה ארוכה
את לא פה ללחוש את מה שכולם מפחדים:
"שימו לב
עכשיו מעונן"
דקלום וכתיבה- עבדאללה אבו-קטיש
הם קראו לחוף הזה על שמך
גיטרה ומיתרים יעזבו אחרייך
ולא נשאר אף אחד
רק מכנסי ג'ינס קרועים וזוג כרטיסים ל-שומקום
את חושבת שזה קל?השארת אותי לבד בלילות הכי שקטים
להתמודד עם מילים שממציאות עולמות אחרים
ובמקום שבו חולמים חלומות
הפליילסיט הלילי שלי הוא סיוטים
שאת עוזבת אותנו
את הקהל שקורא לעצמו ה"ילדים בודדים"
ועולה לבדך במדרגות של גן עדן
ומשאירה אותי לבד להתמודד אתי
השמעתי את קולי בקולוסיאום של רומא
בזמנים שרק קולות החרב והמגן נשמעו
דיו מדם תשכתב היסטוריה
לא סיכמנו שאני ואת נכתוב אותה מחדש?
אבל כשלוחשים
ועומדים דקות של דומיה ארוכה
את לא פה ללחוש את מה שכולם מפחדים:
"שימו לב
עכשיו מעונן"
;){kind=link}