להטביע יגון בעשרים כדורים,
לפעמים במאה, לפעמים זה עשרים.
העיקר מהמציאות לברוח.
העיקר זה מהכול לשכוח.
להטביע כאב בשמונים חתכים.
בטיפות אדומות, בכתמים על בגדים.
העיקר זה מהפחד לברוח.
העיקר את הטינה לא לשכוח.
להטביע עצב בדמעות על כרית,
בבוקר יקיצו כולם כמתים.
ואיש לא ידע מעשי האתמול.
איש לא ידע כמה היו קרובים ליפול.
;){kind=link}