כמה אפשר עוד לקבור את הכל
ארגזים של שתיקה על חולות האתמול
ומי יאחוז בשני כשניפול
בתהום העמוקה שיצרנו.
אנשים מתחלפים והולכים לפעמים
גם אנחנו יכולים, גם אנחנו בורחים
ומי מאיתנו יכבה את האור
כשנעזוב עוד דירת אשליות
ואנחנו נופלים ואנחנו קמים
וציפיתי ליד שתבוא ותרים
לפני שאבוא אני
לפני שלא אוכל בעצמי
למה ניסינו שנית להתחיל
את כל מה שמראש לא נוכל להכיל
ומי מאיתנו יגזור את גדר הנייר
שאוחזת בשנינו
אנשים רגילים לשנות הרגלים
להבין, להגדיר ולמחוק הבדלים
אבל מי מאיתנו ימחק את עצמו
ממציאות הבדיה שיצרנו


