האורות מסנוורים והכאב עוד כואב.
ושוב אני מרגיש קרוב לבית בהיעדרו.
זה הכל כל כך נכון כי האמת פשוטה
אני חי מתוך דמי ומחפש אותה
ואם יכולתי להגיע כבר הייתי שם מההתחלה.
העולם רועש מדי והעולם שותק
למראות קשים מנשוא, כשאי אפשר להתאפק.
לו רק יכולתי להביט עכשיו למעלה ולראות כוכב.
אני לא אגמר, ואם לא אשאר אני אדע
יש לי עוד מקום על המפה
וברקיע תסתכל ותיוודע
שיש עוד כוכב הלילה
ויש עוד מקום אחד לנשימה.
;){kind=link}