עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
רגש הוא רק באג בתוכנה?

בן 17, לפעמים 7, לפעמים 70.
משתדל לחיות את ההווה אבל חי הרבה את העבר וחושב רבות על העתיד.
חולם אבל אף פעם לא מעופף.
בעיקר כותב.

מוזמנים ומוזמנות לדבר איתי במייל-
Smoothcriminaln@walla.com
It gets better
קלישאתי, אני יודע.
דברים נראים שונה מפרספקטיבת הזמן.
בבלוג שלי תוכלו לראות את זה באופן ברור.
בבקשה אל תקראו את הפוסטים הישנים וחסרי התקווה כמעוררי השראה.
תסתכלו על השינוי כמעורר השראה.
תבחינו בשינוי ותאמינו בו.
ואם תרצו לדבר עליו- אני כאן.
כל הדברים היפים באמת

כָּל הַדְּבָרִים הַיָּפִים בֶּאֱמֶת
מִתְגַּלִּים בִּזְמַנָּם
הָאִטִּי
הַבִּלְתִּי מִתְחַשֵּׁב

דניאלה ספקטור

סוכריה ומכונית צעצוע.

22/10/2018 14:06
Thelse
ילדים בוכים מאחורי הדלת הסגורה
כי דקרו בהם פתח קטן על הזרוע.
ואבא מחזיק חזק ושר שיר של לילה למרות שבכלל יום, 
ואמא מלטפת מעט שיער על ראשו העירום של תינוק.
ואחר כך יצאו ויקנו סוכריה ומכונית צעצוע, 
וילדים יהיו גיבורים ולא יזכרו שכאב אלא יזכרו שנגמר.
ולי אין סוכריה ומכונית צעצוע על כל כאב, ומכאוביי אינם ברי שכחה.
ואבי לא שר לי שירי לילה בבוקר
ואימי אינה מלטפת תלתלי העבות לראשי. 
ואפילו כשהמחט קרבה איני נרתע מהיכרות הכאב.
ובכלל אני אוהב להיזכר במתנות שקיבלתי בעת ילדותי לריכוך הכאב.
וכשילדים בוכים מאחורי הדלת הסגורה
כי דקרו בהם פתח קטן על הזרוע,
אין בי כאב כאבם כי אם ליטוף האם ורוך האב, 
ואין בי כאב כאבם ואין לי אותם, ואין לי סוכריה ומכונית צעצוע.
שאריות של החיים
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון