שוב כמו ציפור.
שוב אני עפה אל הכלוב.
שוב אני יודעת מה אסור.
שוב אני לבד, אין אף אחד.
שוב בחשכה, שוב אני בוכה.
שוב אני רואה, שאין עוד סיבה.
שוב בוקר בא, שוב אין סיבה.
שוב בא הדחף לנשום.
שוב מרגישה מאין הקלה
מאין הפוגה בלבי.
שוב אני רוצה לחזור
שוב אין לי כוח, לעוד..
אם תישען, על כלום, אתה תיפול.
אם לא תחשוב, על האתמול, לא יהיה מחר.
שוב אני כאן,
שוב כמו ציפור.
שוב אני עפה אל הכלוב.
שוב אני יודעת מה אסור.
שוב אני לבד, אין אף אחד.
שוב בחשכה, שוב אני בוכה.
שוב אני רואה, שאין עוד סיבה.
שוב מבינה
מה עצוב ומה מצחיק.
שוב השאלה
האם מותר לי להסיק
מבקנות אל העתיד.

את השיר הזה כתבתי לפני שנה או שנתיים, אבל עד היום אני מתחברת אל השיר זה.

