ירייה נוספת נשמעה והכדור פגע בראשי.
אבל אני נשארתי לעמוד, כאילו הכדור היה רק משב רוח נעים.
הדם ירד מראשי והכתים את כל בגדיי בצבעו האדום.
שקעתי בתוך שלולית הדם שנחה לרגליי וחיכיתי שנשמתי תפרוץ מתוך גופי אל החלל הריק. אבל זה לא קרה.
הסתכלתי מסביבי, היו לי הכוחות לקום ולהילחם. אבל לא, אני רציתי למות.
איש לא אוחז ברובה המוות, איש מלבדי.
אני שכבתי שם וחיכיתי, חיכיתי למוות. ועד היום, אני עוד מחכה.
;){kind=link}