היו תחרויות קפיצה בין ארנבים.
ליד מטר גבוה, יחסית אליהם.
הם היו קופצים לגובה, מתחרים בניהם.
ורק ארנב אחד, נהג לקפוץ לאורך.
הוא קפץ למרחקים, מעל ביצות, עבר את השמש.
הוא לא הגיע לשום מקום,
כי תחרויות קפיצה לאורך,
לא היו.
ולהנהתו הוא המשיך
וקיפץ למרחק.
הורי הארנב, חשבו שאין לא עתיד.
אבל הוא, אותו הארנב, המשיך לקפוץ למרחק.
ובכל העולם הוא עשה מהפך.
הוא גרם לשמיים להפוך לשמאלו,
השמאל לרצפה, וימינו היא תיקרה.
וכך הוא קפץ למרחק אך היה זה לגובה.
ובכל תחרות הוא זכה בגביע.
הוא קפץ גבוה, יותר מכל הארנבים האחרים.
כי כל הארנבים עכשיו, קפצו למרחק.
והוא, אותו הארנב, שוב נשאר לבד.
וכולם ידעו, שכך זה ישאר.
הוא תמיד יהיה שונה, אך יעשה זאת בצורה הטובה ביותר..

