היו רכים למדי.
והחרבות שלך
ליטפו את פניי.
וחצי ההרג,
היו כחצי אהבה.
והשמיים שלך,
דקרו אותי בחוזקה.
ושמש הצהריים העזה,
הקפיאה את ליבי.
והרובים שלך,
היו שמחים להפליא.
והדמעות שלך,
רעננו את עורי.
ושמי התכלת,
נראו כאפורים.
והציפורים העפות,
נראו כעננים.
וחצי ההרג,
נראו כחצי אהבה.
ולא יכולתי לברוח,
כי לא ידעתי ממה.
ומיטת המסמרים שלך,
נראת כה מזמינה.
אבל הפרחים שלי הבאת,
גרמו לי לבחילה.
;){kind=link}