על שפתיים עייפות.
שוב אותן דמעות יפות
מעיניים עצומות.
שוב אותו מבט מוסת הצידה.
שוב אותו כאב שבא הביתה.
שוב אותו הצחוק,
מאותו גרון עמוק.
שוב אותן פנים,
פנים שמחייכות.
שוב אותו מבט נוקב אליך.
שוב אותו העצב בא הביתה.
שוב אני הולך,
חוזר אלייך.
שוב אני בוכה,
בזרועותיך.
שוב אותה עצבות שבאה לבקר.
שוב המציאות גורמת לוותר.
שוב אני כועס,
כועס אליך.
שוב אני אורז,
ובא הביתה.
שוב אותה בדידות שהחליטה ליפול עלי.
שוב אותם ימים שגרמו לו לוותר עלי.
שוב אותם
שמיים אפורים.
שוב יש גשם,
בלי שום עננים.
שוב הגעגוע לא מרפה וקורא לך לחזור.
שוב בלילה קר פתאום בלי חום מאדם קרוב.
שוב אותן פנים
אותו הצחוק.
שוב אותן שפתיים,
מוכרות.
שוב אותו אדם שכה אהבתי.
שוב אותם ימים שלא שכחתי.
;){kind=link}