אני לאט לאט נסחפת.
דמעות עטופות אש,
מחפשות אם יש עוד רגש.
כמו מערבולת כאב,
אני לאט לאט נסחפת.
מחברות ציור קרועות,
עם הערות כתובות בעט.
כמו מערבולת כאב,
אני לאט לאט נופלת.
תחפש שוב פעם את שמי,
באותיות שחורות על מצבה.
כמו מערבולת כאב,
מרגישה כמו בבית כלא.
השיגעון עטוף חמלה.
מכאן אין עוד יציאה.
כמו מערבולת של כאב,
אני רואה איך הוא אוהב.
אני כבר לא יכולה
לאהוב בחזרה.
כמו מערבולת של כאב,
של רגשות מעורבים.
אני טווה לי בשתיקה
רשת של שקרים.
כמו מערבולת של פחדים,
אני נופלת, כאובה.
האם הוא יאהב אותי?
האם אוהב בחזרה?
כמו מערבולת של כאב,
אני לאט לאט נסחפת..
;){kind=link}