זה לא תרופה, זה שיכרון.
זה לא הזמן, זה השעון.
ולא ראשון, לא אחרון.
זה לא הלילה, זה היום.
זה לא הסוף, זה דיכאון.
זה לא טירוף רק הנאה פשוטה.
זאת לא סיבה, רק שביל ללא מוצא.
וזה השיר שלנו, שיר ללא מילים.
ובזמן האחרון- כולנו קצת דומים.
כולנו נלחמים למען מטרה.
נשחה אל מול הזרם לחפש תקווה.
ואיפה היא, האהבה שלי?
האם בוכה? האם כואבת?
הוא כבר לא שלי.
אני מזכיר לעצמי, שהוא עכשיו
ישן, עם מישהו אחר.
כבר לא שלי..
זה לא מבחן, זאת הבטחה.
זה לא כואב, תמשיך אתה.
זה לא סיבה, זה רק עוד היגיון.
ואני לא צודק, אם אין היפוך עם פתרון.
זה לא משחק, זה החיים.
זה לא נייר, אז לא חותכים.
זה לא גפרור, אז אל תשרוף.
זה לא אש, זה רק דמעות.
וזה השיר שלנו, שיר ללא מילים.
ובזמן האחרון- כולנו קצת דומים.
כולנו נלחמים למען מטרה.
נשחה אל מול הזרם לחפש תקווה.
ואיפה היא, האהבה שלי?
האם בוכה? האם כואבת?
הוא כבר לא שלי.
אני מזכיר לעצמי, שהוא עכשיו
ישן, עם מישהו אחר.
כבר לא שלי..


