כשהכאב פוגש בכאב
ואז נשאב כל האבק
מהפינות החשוכות
המוסתרות של הלבד
ואז כבר לא כל כך מפחיד
להסיט את הווילונות
ולאוורר את הארונות
של השלדים והסודות
ובזווית הנכונה,
מול הסדקים של האדם
בוקע אור.
אני הבטחתי שאזכור.
כשהכאב פוגש כאב
ואז הרוח משנה את
כיוונה ומעיפה את
הדפים מהשולחן
ויתחלפו עלי עצים
וגם אנחנו נתחלף
ולא ננשור, לא נשבר,
ולא ניפול.
רק במילים הנכונות,
מהסדקים של האדם
בוקע אור.
אני הבטחתי שאזכור אך כשחזרתי לאחור
לא היה יותר במה להיזכר.
אולי דבר לא ישאר
כשהכאב יפגוש כאב.
כשהכאב פוגש בכאב
ואז נשאב כל האבק
מהפינות החשוכות
המוסתרות של הלבד
ואז כבר לא כל כך מפחיד
להסיט את הווילונות
ולאוורר את הארונות
של השלדים והסודות
ובזווית הנכונה,
מול הסדקים של האדם
בוקע אור.
אני הבטחתי שאזכור.
כשהכאב פוגש כאב
ואז הרוח משנה את
כיוונה ומעיפה את
הדפים מהשולחן
ויתחלפו עלי עצים
וגם אנחנו נתחלף
ולא ננשור, לא נשבר,
ולא ניפול.
רק במילים הנכונות,
מהסדקים של האדם
בוקע אור.
אני הבטחתי שאזכור אך כשחזרתי לאחור
לא היה יותר במה להיזכר.
אולי דבר לא ישאר
כשהכאב יפגוש כאב.