עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
רגש הוא רק באג בתוכנה?

בן 17, לפעמים 7, לפעמים 70.
משתדל לחיות את ההווה אבל חי הרבה את העבר וחושב רבות על העתיד.
חולם אבל אף פעם לא מעופף.
בעיקר כותב.

מוזמנים ומוזמנות לדבר איתי במייל-
Smoothcriminaln@walla.com
It gets better
קלישאתי, אני יודע.
דברים נראים שונה מפרספקטיבת הזמן.
בבלוג שלי תוכלו לראות את זה באופן ברור.
בבקשה אל תקראו את הפוסטים הישנים וחסרי התקווה כמעוררי השראה.
תסתכלו על השינוי כמעורר השראה.
תבחינו בשינוי ותאמינו בו.
ואם תרצו לדבר עליו- אני כאן.
כל הדברים היפים באמת

כָּל הַדְּבָרִים הַיָּפִים בֶּאֱמֶת
מִתְגַּלִּים בִּזְמַנָּם
הָאִטִּי
הַבִּלְתִּי מִתְחַשֵּׁב

דניאלה ספקטור
ארכיון מאי 2014
הילדים..
04/05/2014 21:37
Thelse
הילדים עוד לא יודעים אז בוא נמציא להם משחק: ניתן רובים, ניתן קסדות. נאמר שמוות זה כדאי. הילדים מספיק קטנים קו הגבול עוד מטושטש. נגיד שזה עניין רגיל לפי חוקי משחק. הילדים כבר חזקים, חושבים שהם גדולים. יש מלחמות, יש מנצחים, אבל הם הבורחים. הילדים לא מתנגדים, הכל כל כך  המשך...
1 תגובות
בסוף..
04/05/2014 23:02
Thelse
כשהמילים עוד בוערות כמו כוויות, כמו צעקות. כשהאמת צורחת באוזנייך לא לחזור. בסוף אתה חזרת מהתופת אל השכול. וכשהשמש בשמיים אתה מחכה לזמן שהיא תיפול. איך בלילות אתה בוכה את דמעותיו של האתמול. בסוף אתה חזרת מהפחד אל השכול. בסוף יגידו שאהבת כדי למחוק את השנים והדמעות. בסוף יגידו שהלכת  המשך...
7 תגובות
אל תהיה מופתע.. מהכאב לשמחה.
05/05/2014 23:11
Thelse
אתה עומד ומדבר אל מול קהל של אנשים. מספר את שכואב, הפצעים לא מגלידים. ואל תיהיה מופתע שיש כמוך אלפים, לומדים את הכאב בכל נשימה שהם לוקחים. אתה פותח את הברז, מרשה לעצמך לבכות. ילדיך לידך, האישה, החברים. ואל תיהיה מופתע שיש כמוך אלפים, עכשיו חושבים על המתים ולא חושבים  המשך...
1 תגובות
סבל..
08/05/2014 17:46
Thelse
איש אחד הולך ובא, ענן כבד על עיר שלמה. יש סבל. בכל פינה. אובך ושמש, וגשם יורד. ורק הוא עומד שם, מתפלל. יש סבל. אך אין תקווה. ואין רעמים. רק השמיים מבזיקים בשלל צבעים. הלוואי נוכל להעלים את כל הסבל. מתקפת נגד נגד עצמי. האיזון כבר לא מקרי. הסבל, לא  המשך...
2 תגובות
מנותקים...
09/05/2014 10:38
Thelse
אי שם באופק, יש ענן שמאיים ליפול. החוט שמחזיק אותנו שנים עומד להיקרע. ובלי שנרגיש, האופק, הולך ומתרחק. החוט שמחזיק אותנו קרובים עומד להיקרע. אי שם באופק, יש אדם שמאיים לקפוץ. החוט שמחזיק את חייו עומד להיקרע. ובלי שנדע, הכעס, משנה עכשיו צורה. החוט שמחזיק אותו רחוק מתקרב למטרה. אי  המשך...
1 תגובות
נמאס לי מהתחושה הזאת כבר..
18/05/2014 20:35
Thelse
נמאס לי מהתחושה הזאת כבר. מאותה התחושה שלפני שנים קיוויתי לחוש. ממה פחדתי כבר? מה כבר היה יכול לפגוע בי כל כך חזק שאקווה לא להרגיש כלום? אני לא יודע. נראה לי שמאז ומעולם לא ידעתי. "מתי אמרת לאמא שלך בפעם האחרונה שאת אוהב אותה?" "לפני שבוע, היא הביאה לבית  המשך...
1 תגובות
להרגיש חי..
23/05/2014 17:07
Thelse
כבר נמאס לי להגיף את התריסים מאחורי בכל פעם שאני רוצה להיות אני. ושוב לקרוא בחדשות הישנות על איך היה יכול להיות. ואם זה אמיתי, אז איך הוא לא איתי? ובשניה אחת של שקט אני מבקש פשוט להתעלם מרגשות שגורמות לי להרגיש שונה ולא קבוע. נמאס לי לקוות להתחשמל, להישרף,  המשך...
9 תגובות
התרסקות..
29/05/2014 17:40
Thelse
יש תמונות שרק הראש יכול לקלוט ולצלם. על מעטה של עננים מעל עולם כל כך חיוור. ובמקום כל כך חשוך האור נראה כל כך בוהק. זה רק ניצוץ אחד של אור שעוד זוהר בערפל. והאף על החלון. מסתכלים תמיד החוצה. רוצים להסתכל קדימה, אך רואים רק מה עבר. זאת עוד  המשך...
3 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון