עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
רגש הוא רק באג בתוכנה?

בן 17, לפעמים 7, לפעמים 70.
משתדל לחיות את ההווה אבל חי הרבה את העבר וחושב רבות על העתיד.
חולם אבל אף פעם לא מעופף.
בעיקר כותב.

מוזמנים ומוזמנות לדבר איתי במייל-
Smoothcriminaln@walla.com
It gets better
קלישאתי, אני יודע.
דברים נראים שונה מפרספקטיבת הזמן.
בבלוג שלי תוכלו לראות את זה באופן ברור.
בבקשה אל תקראו את הפוסטים הישנים וחסרי התקווה כמעוררי השראה.
תסתכלו על השינוי כמעורר השראה.
תבחינו בשינוי ותאמינו בו.
ואם תרצו לדבר עליו- אני כאן.
כל הדברים היפים באמת

כָּל הַדְּבָרִים הַיָּפִים בֶּאֱמֶת
מִתְגַּלִּים בִּזְמַנָּם
הָאִטִּי
הַבִּלְתִּי מִתְחַשֵּׁב

דניאלה ספקטור
ארכיון אוקטובר 2014
טעויות לא עושים פעמיים..
05/10/2014 23:37
Thelse
מעברו השני של השולחן, ילדה מחברת מכתב. כילד קטן, אני מקווה שכשאגדל, אני אהיה חכם כמותה. מעברו השני של החדר, ילדה כותבת ביומנה הנעול. כילד קטן אני מעט מסוקרן, ומדמיין מה רשום בתוכו. מעברה השני של קומת החדרים, ילדה קטנה עם כדורים רבים. כילד קטן, אני חושב במתמימות שאין לי  המשך...
4 תגובות
העולם המודרני..
07/10/2014 00:48
Thelse
הכל אומנות בעולם המודרני, ציור של אדם על רצפת הרחוב. ולמי כבר אכפת מה האימרה והמסר. העיקר שזה זמין וקרוב. הכל כה פשוט לאדם המודרני. הוא מקליד בשניות כדי לפתור בעיות. ולמי כבר אכפת מה השיטה, מה הדרך. העיקר שזה מהיר ונכון. הכל מזוייף בשירה המודרנית. המילים, הלחנים, והקול. ולמי  המשך...
1 תגובות
איש צבא.
08/10/2014 00:15
Thelse
ילדים- אבא חזר מהצבא. הוא הביא לכם מתנה גדולה. לפצות על אותה אהבה אבהית שאינה. ילדים- אבא חזר מהצבא. שפתיו ועיניו מחייכות שמחה. הכל נראה כל כך טוב אך בתוכו הוא מתוח נורא. ילדים- אבא חזר מהצבא. וטוב לו עכשיו לא לחשוב על כך. המדים התלויים ברישול על גופו מסתירים  המשך...
2 תגובות
אתה כל כך רחוק..
10/10/2014 00:52
Thelse
"אמרת שאתה לא רוצה ללכת, אבל אתה חייב להבין, אתה ככ רחוק.." כל כך הרבה רגעים מתים בתוך הזכרונות. כל כך הרבה שעות יפות נעלמות בין הדמעות. כל כך הרבה תקוות לשרוד תחת רגלו של הגורל. הן נמחצות, הן נשברות, וצחוקו צורם ומר. הלוואי שהייתי יכול לכעוס. אבל אני מבין  המשך...
4 תגובות
חיוכים הם השקרים הכי גדולים..
14/10/2014 17:28
Thelse
רגשות מסובכים מסבכים לה את הכול. מתעלמת מכאב שמפלח את הראש. מקשיבה בזהירות למילותיהם של אחרים. והיא רוח התקווה בחייהם. החתכים שעל זרועה, כבר שנים שלא דוהים. האוכל הוא אסור. ואנשים כלל לא רואים. תמיד שם לצדך, תמיד שם לעודד. והיא רוח התקווה בחייכם. ואיך גם אתה מכולם בזה נפלת?  המשך...
3 תגובות
כולם..
21/10/2014 20:40
Thelse
כל האנשים שהיו ונעלמו, כולם. כל האנשים שהלכו ולא חזרו, וסתם. כל החיפושים, הפרצופים המוכרים שהתרחקו. כל אותן המחשבות על מה היה יכול להיות ולא יקרה. כל המבטים שנעוצים בי לפעמים, כולם. כל המשפטים שנאמרו ללא צלילים, שמעת. כל האהבות, בסוף כולן בורחות. חבל. כל אותם ימים שרק הנהנת בלי  המשך...
6 תגובות
סתם פוסט חסר פואנטה.
26/10/2014 20:04
Thelse
הימים נעשים קשים יותר. אני טובע בתוך כל העבודות והמבחנים ובכלל, הלחץ של הלימודים חונק אותי. הלכתי לפני שבוע לדיאטנית בפעם האחרונה. הBMI שלי חזר להיות תקין. וזה אומר שעליתי במשקל. הרבה. מצד אחד זה טוב, אף פעם לא חשבתי שבאמת אכפת לי מהמשקל, העיקר להיות בריא. אבל זה גורם  המשך...
3 תגובות
נעים להכיר..
29/10/2014 01:00
Thelse
אני שוכב במיטה, אבל אני לא ישן. המחשבות תמיד רצות ללא שום סדר, שום הסבר. גם כשאני נרדם, אני אף פעם לא חולם. הסיוטים הרחוקים נראים רק כשאני ער. אני פצוע ופגוע, אבל לא מדמם. ויש לי את הסכין כדי לדאוג שזה יקרה. אני מחזיק אותה חזק רחוק ממני למקרה  המשך...
6 תגובות
למצוא את עצמך..
30/10/2014 22:41
Thelse
את מחליטה שהפעם את לא תתני לזה לקרוס, להישבר כמו ארמונות של חול בשעה של גל גדול. והדמעות שמציפות אותך, אף פעם לא יהיו אותן דמעות חופשיות כשהיו. את מחליטה שהפעם את תשיגי לעצמך משהו טוב. הרי אני כבר לא קרוב עכשיו, אז מה זה משנה לי כך פתאום? הטיולים,  המשך...
2 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון